יום שני, 6 ביוני 2011

היינריך הופמן / פטר אורך-מטר

פֶּטֶר אֹרֶךְ מֶטֶר מֵאֵת הַיְנְרִיךְ הוֹפְמָן

אִם הַיְּלָדִים מְנֻמָּסִים,
אֶת הַהוֹרִים לֹא מַכְעִיסִים,
אוֹכְלִים מָרָק מְלֹא הַצַּלַּחַת
עִם פְּרוּסַת לֶחֶם בְּיַחַד,
יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶּט וּדְמָמָה
בְּלִי לְהָקִים קוֹל מְהוּמָה
וְלֹא מְטַיְּלִים בַּרְחוֹב לְבַד
אֶלָּא נוֹתְנִים לְאִמָּא יָד,
הֵם יְקַבְּלוּ פֹּה מַתָּנוֹת
וְסֵפֶר עִם הַרְבֵּה תְּמוּנוֹת.

הַבִּיטוּ נָא עַל פֶּטֶר
שֵׂעָר בְּאֹרֶךְ מֶטֶר
וּבְיָדָיו הַשְּׁתַּיִם
אֶת הַצִּפָּרְנַיִם
שָׁנָה תְּמִימָה הוּא לֹא גָזַר
וְלֹא סֵרַק אֶת הַשֵּׂעָר
"גֹעַל" כָּל אֶחָד יִקְרָא:
"פֶּטֶר-מֶטֶר כָּל כָּךְ רַע!"

סִפּוּרוֹ שֶׁל פְרִידְרִיךְ הַרָשָׁע

פְרִידְרִיךְ, פְרִידְרִיךְ הַרָשָׁע
אֵיזֶה מִין בַּחוּר נִפְשָׁע
אֶת הַזְּבוּבִים בַּבַּיִּת צָד
אֶת כַּנְפֵיהֶם תּוֹלֵשׁ מִיָּד
צִפָּרִים הוּא מְחַסֵּל
בַּחֲתוּלִים הוּא מִתְעַלֵּל.
וְתִשְׁמִעוּ אֵיזֶה רָשָׁע:
מַכֶּה בַּשּׁוֹט אֶת הָאִשָּׁה!

לְיַד הַבְּאֵר כֶּלֶב מָתוֹק
בִּלְּשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם יָלוֹק
אַךְ הִנֵּה פְרִידְרִיךְ מִתְגַּנֵּב
בְּיָדוֹ שׁוֹט וּמַגְלֵב.
פְרִידְרִיךְ מַלְקֶה אֶת הַכֶּלֶב בַּשּׁוֹט
כְּשֶׁהַכֶּלֶב בּוֹכֶה הוּא מַלְקֶה אוֹתוֹ עוֹד –
וְהַכֶּלֶב אֶת פְרִידְרִיךְ בַּרֶגֶל נָשַׁךְ
עָמוֹק כָּל כָּךְ שֶׁדָּמוֹ נִשְׁפַּךְ.
כָּעֵת פְרִידְרִיךְ הָרָע
צוֹעֵק וּמְיַלֵּל מָרָה
וְהַכֶּלֶב רָץ לְבֵיתוֹ
וְאֶת הַשּׁוֹט נוֹשֵׂא אִתּוֹ.

פְרִידְרִיך מֻכְרָח בַּמִּטָּה לִשְׁכַּב
כִּי רַגְלוֹ כּוֹאֶבֶת נוֹרָא.
לְיָדוֹ הָרוֹפֵא יָשַׁב
וְנָתַן לוֹ תְּרוּפָה מָרָה.

בַּשֻׁלְחָן שֶׁל פְרִידְרִיךְ הַכֶּלֶב יוֹשֵׁב
מִתְעַנֵּג עַל עֻגָה מִכָּל הַלֵּב
הוּא אוֹכֵל גַּם אֶת הַנַּקְנִיק הַטּוֹב
וּמַרְוֶה צִמְאוֹנוֹ בְּיַיִּן לַרוֹב.
אֶת הַשּׁוֹט לְיָדוֹ הוּא הִנִּיחַ
וְהֵיטֵב הֵיטֵב הוּא עָלָיו מַשְׁגִּיחַ.


הַסִּפּוּר הַמְּאֹד עָצוּב עִם הַמַּצִּית

פַּאוּלִינָה בַּבַּיִת נוֹתְרָה לְבַדָּה -
הַהוֹרִים הָלְכוּ לַעֲבוֹדָה.
בַּחֶדֶר קִפְּצָה וְסָבְבָה
בְּזֶמֶר וְשִׁיר וְרוּחַ טוֹבָה.
פִּתְאֹם לְפָנֶיהָ מַה הִיא רוֹאָה?
מַצִּית שֶׁצוּרָתוֹ נָאָה.
מִיָּד נִצַּת בְּעֵינֵיהָ זִיק:
"זֶה צַעֲצוּעַ מַמָּשׁ מַדְלִיק!
הָבָה אַצִּית לִי גֶזֶר עֵץ
כְּמוֹ שֶׁאִמָּא עוֹשָׂה כְּשֶׁלִּבָּה חָפֵץ!"

וּמִינְץ וּמַאוּנְץ הַחֲתוּלִים
שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים וּמְיַלְּלִים
וּמְאַיְּמִים בְּכַף רַגְלָם:
"אַבָּא אָסַר זֹאת לְעוֹלָם!
מְיָאוּ מִיּוֹ מְיָאוּ מִיּוֹ!
עִזְבִי אוֹ שֶׁתִּשָׂרְפִי, הוֹ, לֹא!"

אֲבָל פַּאוּלִינָה לֹא מַקְשִׁיבָה
הָעֵץ בּוֹעֵר לוֹ בְּאֵש לֶהָבָה
הָאֵשׁ מְהַבְהֶבֶת הִבְהוּב נָעִים
בִּדִּיוּק כְּמוֹ שֶׁבַּתְּמוּנָה רוֹאִים,
וּפַּאוּלִינָה שְׂמֵחָה מְאֹד
קוֹפֶצֶת בַּחֶדֶר עוֹד וְעוֹד.

וּמִינְץ וּמַאוּנְץ הַחֲתוּלִים
שְׁנֵיהֶם יוֹשְׁבִים וּמְיַלְּלִים
וּמְאַיְּמִים בְּכַף רַגְלָם:
"אִמָּא אָסְרָה זֹאת לְעוֹלָם!
מְיָאוּ מִיּוֹ, מְיָאוּ מִיּוֹ!
זִרְקִי אוֹ שֶׁתִּשָּׂרְפִי, הוֹ, לֹא!"

אֲבוֹי! הַלֶּהָבָה גְּדוֹלָה
בּוֹעֵר הַסִינָר וְגַם הַשִּׂמְלָה
בּוֹעֶרֶת הַיָּד וּבוֹעֵר הַשֵּׂעָר
כָּל הַיַּלְדָּה בּוֹעֶרֶת כְּבָר.

וּמִינְץ וּמַאוּנְץ הַחֲתוּלִים
בּוֹכִים מָרָה וּמְיַלְּלִים:
הַצִּילוּ, מִי יָבוֹא מַהֵר?
הַצִּילוּ, כָּל הַגּוּף בּוֹעֵר!
מְיָאוּ מִיּוֹ מְיָאוּ מִיּוֹ!
הַיַּלְדָּה עוֹלָה בָּאֵש, הוֹ, לֹא!

הַכֹּל נִשְׂרַף הַכֹּל בָּעַר
גַּם הָעוֹר גַּם הַשֵׂעָר
רַק תְּלוּלִית שֶׁל אֵפֶר נוֹתְרָה
וְזוּג נַעֲלַיִּם לְתִפְאָרָה.

וּמִינְץ וּמַאוּנְץ הַחֲתוּלִים
יוֹשְׁבִים לָהֶם וּמְיַלְּלִים:
מְיָאוּ מִיּוֹ, מְיָאוּ מִיּוֹ
אֵיפֹה הַהוֹרִים, אֵיפֹה?
דִמְעוֹתֵיהֶם זָלְגוּ וְלֹא נָחוּ
כְּמוֹ פֶּלֶג בַּאָחוּ.

סִפּוּרוֹ שֶׁל הַנַּעַר הַשָּׁחוֹר

לִפְנֵי הַשַּׁעַר צוֹעֵד בְּיוֹם חַם
כּוּשִׁי שָׁחוֹר כְּעוֹרֵב מְפֻחָם
הַשֶּׁמֶשׁ אֶת פַּדַּחְתּוֹ חִמְּמָה
לָכֵן הוּא נוֹשֵׂא שִׁמְשִׁיָּה אֲדוּמָה.
אָז בָּא לוּדְוִיג בְּרִיצָה
וּבְיָדוֹ דִּגְלוֹן נִמְצָא.
גַּם קַסְפָּר מַגִּיעַ בְּצַעַד מָהִיר
נוֹשֵׂא כַּעַךְ מְמֻלָּא בַּאֲוִיר.
וּוִילְהֶלְם גַּם הוּא לֹא מְסָרֵב
חִישׁוּק עָגֹל הוּא מְסוֹבֵב.
שְׁלֹשְׁתָם צוֹעֲקִים,
שׁלֹשְׁתָם צוֹחֲקִים
תָּמִיד כְּשֶׁהַכּוּשִׁי נִרְאֶה בַּסְּבִיבָה
כִּי הוּא שָׁחוֹר כְּמוֹ דְּיוֹ לִכְתִיבָה.

וְאָז הִגִּיעַ נִיקוֹלַס
עִם דְּיוֹ שָׁחוֹר מְלֹא הָאִלְפָּס.
לַיְּלָדִים הוּא אָמַר: "הַקְשִׁיבוּ,
אֶת הַכּוּשִׁי אַל תַּעֲלִיבוּ!
בַּמֶּה הַשָּׁחוֹר הַמִּסְכֵּן אָשֵׁם
שֶׁאֵינֶנוּ לָבָן כְּמוֹתְכֶם?"
אֲבָל הַיְּלָדִים כְּלָל לֹא הִקְשִׁיבוּ
וְאֶת הַשָׁחוֹר בְּפָנָיו הֶעֱלִיבוּ
וְצָחֲקוּ לוֹ מֵאָחוֹר
לַכּוּשִׁי הַמִּסְכֵּן הַשָּׁחוֹר.

וְנִיקוֹלַס, הוֹ נִיקוֹלַס
הָיָה רַגְזָן, עַל אִיש לֹא חָס.
אֶת הַנְּעָרִים מִיָּד תָּפַס
בַּזְּרוֹעַ, בָּרֹאשׁ וּבַּמִּכְנָס.
אֶת לוּדְוִיג וְאֶת וִילְהֶלְם
וְגַם אֶת קַסְפָּר עִמָּהֶם,
טָבַל אוֹתָם בַּדְּיוֹ עָמוֹק
וְהֵם מִיָּד חָדְלוּ לִצְחֹק
עָמוֹק בַּדְּיוֹ שֶׁבַּאִלְפָּס
טָבַל אוֹתָם נִיקוֹלַס.

שְׁחוֹרִים הָרִאשׁוֹן, הַשֵּׁנִי, הַשְּׁלִישִׁי
יוֹתֵר מִן הַנַּעַר הַכּוּשִׁי!
הַכּוּשִׁי בַּשֶּׁמֶש צוֹעֵד מִלְפָנִים
אַחֲרָיו שְׁלֹשָׁה כּוּשִׁים קְטַנִּים.
לוּלֵא צָחֲקוּ שְׁלֹשֶׁת הַבּוּרִים
לֹא הָיוּ נַעֲשִׂים כָּל כָּךְ שְׁחוֹרִים.


סִפּוּר הַצַּיָּד הַנּוֹעָז

צַיָּד מַגִּיעַ מֵרָחוֹק
בִּגְדּוֹ כַּדֶּשֶׁא יָרוֹק
לוֹ רוֹבֶה וְגַם תַּרְמִיל
וְאֶל הָהָר הוּא מַעֲפִּיל.

לַצַּיָּד מִשְׁקָפַיִּם עַל קְצֵה אַפּוֹ
הוּא רוֹצֶה בַּאַרְנָב לִירוֹת מִפֹּה.

הָאַרְנָב מְכַרְסֵם לוֹ עָלִים וִיְּרָקוֹת
וְצוֹחֵק לַצַּיָד שֶׁעֵינָיו רַכּוֹת.

הַשֶּׁמֶשׁ קוֹדַחַת עַל רֹאשׁוֹ
וְהַרוֹבֶה כָּבֵד מִנְשֹא
בַּעֵשֶׂב הַיָּרוֹק הוּא נִשְׁכַּב
וְאֶת כָּל זֹאת רָאָה הָאַרְנָב.
כְּשֶׁעַל הַצַּיָּד נָפְלָה תַּרְדֵּמָה
רָץ אֵלָיו הָאַרְנָב בִּדְּמָמָה
לָקַח רוֹבֶה וְגַם מִשְׁקָפַיִּם
וְחִישׁ מַהֵר נָשָׂא רַגְלַיִּם.

אֶת הַמִּשְׁקָפַיִּם כָּעֵת הָאַרְנָב
חָבַשׁ בְּעַצְמוֹ עַל קְצֵה הַאַף
וְהוּא מְנַסֶּה לִירוֹת בַּצַּיָּד
שֶׁבּוֹרֵחַ מִשָּׁם מְאֹד מְפֻחָד.
הוּא רָץ וְקוֹפֵץ וְצוֹעֵק בְּיֵאוּשׁ:
"הַצִּילוּ, הַצִּילוּ! אַרְנָב חָמוּשׁ!

בַּסּוֹף הַצַּיָּד מֵרֹב מְצוּקָה
מַגִּיעַ לִבְאֵר מְאֹד עֲמוּקָה
וְקוֹפֵץ לְתוֹכָה כִּי גְּדוֹלָה הַצָּרָה:
כִּי הָאַרְנָב בְּרוֹבֶה יָרָה.
אֵשֶׁת הַצַּיָּד יָשְׁבָה בַּחַלּוֹן הַיָּפֶה
וְשָׁתְתָה לָה כּוֹס קָפֶה.
הָאַרְנָב בַּכּוֹס יָרָה
וְלִרְסִיסִים הִיא נִשְׁבְּרָה.

בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט לְיַד הַבְּאֵר
בֶּן הָאַרְנָב שָׁם הִסְתַּתֵּר.
בָּעֵשֶׂב הַיָּרוֹק הוּא נָח
וְהַקָּפֶה עָלָיו נִשְׁפַּך.
הוּא צָעַק: "מִי זֶה אוֹתִי שָׂרָף?"
וּבְיָדוֹ אָחַז בַּכַּף.


סִפּוּרוֹ שֶׁל מוֹצֵץ הַאֲגוּדָל

אִמָּא אָמְרָה לְקוֹנְרַד:
אַתָּה נִשְׁאַר בַּבַּיִת לְבַד.
תִּהְיֶה יֶלֶד טוֹב וְקַשּׁוּב
עַד שֶׁאֲנִי הַבַּיְתָה אָשׁוּב.
וְהֲכִי חָשׁוּב, קוֹנְרַד, חֲדַל!
אַל תִּמְצֹץ אֶת הַאֲגוּדָל!
כִּי יָבוֹא הַחַיָּט עִם הַמִּסְפָּרַיִּם
הוּא יַגִּיעַ אַחַת וּשְׁתַיִּם
אֶת הַאֲגוּדָלִים יִגְזֹר מִיָּד
כְּמוֹ שֶׁגּוֹזְרִים נְיָר וּבַּד!

אִמָּא הָלְכָה לָה לְדַרְכָּה
וְהַאֲגוּדָל בַּפֶּה נִתְקַע.

אַךְ טְרַח! הַדֶּלֶת נִפְרְצָה
וְנִכְנַס לוֹ בְּרִיצָה
הַחַיָּט הַמְּהֻלָּל
אֶל מוֹצֵץ הַאֲגוּדָל.
הוּא קוֹצֵץ אַחַת וּשְׁתַיִּם
אֲגוּדָלִים בַּמִּסְפָּרַיִּם
בַּמִּסְפָּרַיִּם הַחַדּוֹת!
אַי! קוֹנְרַד בּוֹכֶה מְאֹד.

כְּשֶׁאִמָּא אֶל הַבַּיִת תָּשׁוּב
הִיא תִּרְאֶה אֶת קוֹנְרַד מְאֹד עָצוּב.
חֲסֵרִים אֲגוּדָלָיו הַשְּׁנַיִּם
שְׁנֵיהֶם נִקְצְצוּ בַּמִּסְפָּרַיִּם.


הַסִּפּוּר עַל קַסְפָּר וְהַמָּרָק

קַסְפָּר שֶׁהָיָה בַּחוּר
בָּרִיא וְשָׁמֵן וְעָגֹל כְּכַדוּר
לְחָיָיו אֲדוּמוֹת וְכֻלּוֹ רַעֲנָן
מָרָק הוּא אָכַל יָפֶה בַּשֻׁלְחָן.
לְפֶתַע פִּתְאֹם נֶעֱמַד וְצָעַק:
לֹא, לֹא אֹכַל עוֹד שׁוּם מָרָק!
לֹא, לֹא אֹכַל, צָעֹק צָעַק
לֹא, לֹא אֹכַל אֶת הַמָּרָק!

לְמָחֳרָת – אֵינִי הוֹזֶה-
נִהְיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר רָזֶה
וְשׁוּב הֵחֵל לִזְעֹק מָרָה:
לֹא אֹכַל מָרָק מִן הַקְּעָרָה.
לֹא, לֹא אֹכַל, צָעֹק צָעַק
לֹא, לֹא אֹכַל אֶת הַמָּרָק!

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – אוֹי לַמַּחֲזֶה!
קַסְפָּר כָּל כָּךְ חַלָּשׁ וְרָזֶה!
אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעַ הַמָּרָק
שׁוּב נֶעֱמַד וְשׁוּב צָעַק:
לֹא, לֹא אֹכַל עוֹד שוּם מָרָק!
לֹא, לֹא אֹכַל, צָעֹק צָעַק
לֹא, לֹא אֹכַל אֶת הַמָּרָק!

בַּיּוֹם הַרְבִיעִי כֻּלּוֹ כְּבָר סָחוּט
קַסְפָּר נִהְיָה דַקִּיק כְּמוֹ חוּט
הוּא שָׁקַל רַק אוּנְקְיָה, בֶּאֱמֶת,
וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי הוּא מֵת.


הַסִּפּוּר עַל פִילִיפּ חֲסַר-הַמָּנוֹחַ

"הֲאִם הַיּוֹם פִילִיפּ מוּכָן
לָשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט לְיַד הַשֻּׁלְחָן?"
כָּךְ הָאָב בְּקוֹל מוֹכִיחַ
עִם בְּנוֹ בַּסְעֻדָּה הֵשִׂיחַ.
וְאִמָּא הִבִּיטָה לְלֹא מִלִּים
בַּשֻּׁלְחָן הֶעָמוּס בְּמַאֲכָלִים.

אֲבָל פִילִיפּ לֹא הִקְשִׁיב
וְלֹא שָׁמַר מִצְוַת אָבִיו.
הוּא הִתְמָרֵד
הוּא הִתְנַדְנֵד
הוּא הִסְתוֹבֵב
הוּא הִשְׁתּוֹבֵב
עַל כִּסְאוֹ אָחוֹרָה-קָדִימָה
וְהִרְגִּיז אֶת אַבָּא וְאִמָּא.

רְאוּ יְלָדִים יְקָרִים, רְאוּ
וּמַה שֶׁקָרָה לְפִילִיפּ תֵּדְעוּ!
הֵכֹּל בַּתְמוּנָה לְמַעְלָה
פִילִיפּ הִתְנַדְנֵד לוֹ הָלְאָה
עַד שֶׁהַכִּסֵּא נָפַל
וְאֵין לוֹ בְּמַה לְהַחֲזִיק בִּכְלָל.
בַּמַּפָּה הוּא תּוֹפֵס וּבוֹעֵט
אַךְ מַה זֶה עוֹזֵר? בְּאוֹתָה הָעֵת
נוֹפְלוֹת צַלָּחוֹת, לֶחֶם, בָּשָׂר,
אַבָּא נִרְאֶה מְאֹד מְמֻרְמָר
וְאִמָּא מַבִּיטָה לְלֹא מִלִּים
בַּשֻּׁלְחָן הַרֵיק מִמַּאֲכָלִים.

פִילִיפּ מֻטָּל עַל הָרִצְפָּה
וְהַשֻׁלְחָן בְּלִי מַפָּה
כָּל מַה שֶׁאַבָּא רָצָה לֶאֱכֹל
מִתְגַּלְגֵּל עַכְשָׁו בַּחוֹל:
לֶחֶם, מָרָק וְכָל הַמָּזוֹן
הַכֹּל הַכֹּל יָרַד לְטִמְיוֹן.
קַעֲרַת הַמָּרָק נִשְׁבְּרָה לִשְׁבָרִים
וּלְיָדָה עוֹמְדִים הַהוֹרִים.
שְׁנֵיהֶם כָּל כָּךְ אֻמְלָלִים
כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם מַאֲכָלִים.


סִפּוּרוֹ שֶׁל הַנְס הַמַּבִּיט בַּאֲוִיר

כְּשֶׁהַנְס לְבֵית הַסֵּפֶר נוֹשֵׂא אֶת הָרַגְלַיִּם
תָּמִיד מַבָּטוֹ תָּלוּי בַּשָּׁמַיִם:
לְעֵבֶר גַּגּוֹת, עֲנָנִים, סְנוּנִיּוֹת
הוּא נוֹשֵׂא עֵינַיִּם סַקְרָנִיּוֹת.
אַךְ אֶל מַה שֶׁנִּמְצָא לִפְנֵי רַגְלָיו
אֵין בַּחוּרֵנוּ מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו.
לָכֵן קוֹרְאִים כָּל בְּנֵי הָעִיר:
"רְאוּ אֶת הַנְס הַמַּבִּיט בַּאֲוִיר!"

בָּא לוֹ כֶּלֶב בְּרִיצָה
הַנְס מַמְשִׁיךְ בַּהֲצָצָה
בַּאֲוִיר.
מִישֶׁהוּ בּוֹ מַפְצִיר:
"הַנְס, שִׂים לֵב, הַכֶּלֶב קָרוֹב!"
וּמַה בַּסּוֹף?
בּוּם קֻמְקוּם! עָפִים בְּצַוְתָּא
כֶּלֶב וְגַם הַנְס לְמַטָּה!

פַּעַם עַל גְּדַת הַנָּהָר הוּא צָעַד
עִם הַיַּלְקוּט מִתַּחַת לַיָּד.
בִּתְּכֵלֶת שָׁמַיִם גָבוֹהָ מְאֹד
הִבִּיט הוּא בִּמְּעוֹף הַסְּנוּנִיּוֹת.
עַד שֶׁרַק צַעַד קָטָן נִשְׁאַר
בֵּין רַגְלָיו לְבֵין הַנָּהָר.
וְהַדָּגִים שֶׁבַּנָּהָר
שְׁלֹשְׁתָּם תָּמְהוּ עַל הַדָּבָר.

עוֹד צַעַד וְעוֹד שְׁנַיִּם –
וְהַנְס נָפַל לְתוֹךְ הַמַּיִם.
שְׁלֹשָׁה דָגִים הִזְדַּעְזְעוּ
וְתֵכֶף הִתְחַבְּאוּ.

לְמַזָּלוֹ שְׁנֵי אֲנָשִׁים
מִיָּד לְהַצִּילוֹ חָשִׁים
וּבְמַקְלוֹת – לֹא בְּקַשִּׁים -
מִן הַנָּהָר אוֹתוֹ מוֹשִׁים.

רְאוּ! הוּא רָטֹב וּמַּזִּיל דִמְעָה
הוֹי, זוֹ מַמָּשׁ הֲלָצָה גְּרוּעָה!
עַל פְּנֵי הַמִּסְכֵּן זוֹרְמִים הַמַּיִם
מִן הַשֵּׂעָר וּמִּן הַיָּדַיִּם
מִלְפָנִים וּמֵאָחוֹר
וְכֻלּו- קוֹפֵא מִקֹּר!

אַךְ הַדָּגִים, כָּל הַשְּׁלוֹשָׁה
שׂוֹחִים לְיַד הַיַּבָּשָׁה
אֶת רֹאשָׁם זוֹקְפִים גָבוֹהַ
וְצוֹחֲקִים שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ
מַמָּשׁ מִתְגַּלְגְּלִים מִצְחוֹק
וְהַיַּלְקוּט שׂוֹחֶה רָחוֹק.


סִפּוּרוֹ שֶׁל רוֹבֶּרְט הַמְּעוֹפֵף

כְּשֶׁהַמָּטָר הַכֹּל שׁוֹטֵף
וְסַעַר בַּשָּׂדֶה חוֹלֵף
נְעָרוֹת וּנְעָרִים
יָפֶה בַּבַּיִת נִשְׁאָרִים.
אַךְ רוֹבֶּרְט לְעַצְמוֹ אָמַר:
"בַּחוּץ זֶה בֶּטַח נֶהֱדָר!"
אֶל הַשָּׂדֶה רָץ לְבַדּוֹ
וּמִטְרִיָּה לוֹ בְּיָדוֹ.

אוּי, אֵיךְ הַסַּעַר שׁוֹרֵק בַּאָזְנַיִם
הָעֵץ הִתְכּוֹפֵף אַרְצָה אַפַּיִם
הַרוּחַ אֶת הַמִּטְרִיָּה סִחְרֵר
וְרוֹבֶּרְט עָף אִתָּה מַהֵר
רָחוֹק וְגָבוֹהַ בַּאֲוִיר
כְּשֶׁצָעַק לֹא שָׁמְעוּ אוֹתוֹ בָּעִיר
וּכְבָר אֶת הַעֲנָנִים הוּא דוֹחֵף
וְכוֹבָעוֹ מֵרֹאשׁוֹ מִתְעוֹפֵף.

הַמִּטְרִיָּה וְגַם רוֹבֶּרְט עָפִים
מֵעַל עֲנָנִים מְרַחֲפִים.
הַכּוֹבַע הִתְרַחֵק כִּפְלַיִּם
וְהִגִּיעַ לַשָּׁמַיִּם.
הַרוּחַ נָשָׂא אוֹתָם מִכָּאן
וְאִיש אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְאָן.

המקור בפרוייקט גוטנברג:

היינריך הופמן, רופא, פוליטיקאי וסטיריקון, נולד ומת בפרנקפורט שעל המיין, נולד ב-13 ביוני 1809, נפטר ב-20 בספטמבר 1894, כתב את "פטר הפרוע", Struwwelpeter במקור, כפרודיה על ספרי ילדים "חינוכיים". הפרודיה זכתה להצלחה עצומה והפכה במהרה למה שהתכוונה לגנות, והחרידה מיליוני ילדים בגרמניה ומחוצה לה. נודעה גם בעיבודים לעברית כ"יהושע פרוע".