יום שלישי, 26 בפברואר 2013

ציר בנט-לפיד ומשמעותו



הרבה גבות הורמו על הברית בין יאיר לפיד לנפתלי בנט. היו מי שהסבירו אותה בשנאה משותפת לחרדים ולערבים, והיו מי שהאשימו בה את נתניהו שהיפנה לבנט כתף קרה, אבל לברית הזו יש מטרה משותפת מעשית שהולכת ומתבהרת, והיא איננה רק זו שמוצהרת במפורש. משהו מכוונה זו נחשף בשיחה של גל גבאי עם הד"ר עליזה לביא, חברת-כנסת במפלגת "יש עתיד", שיחה שעסקה בבעיית העגונות, ובה הסבירה לביא כי מי שאשם בבעיית העגונות הם הרבנים החרדים שמנותקים מהמציאות, ואם יוחלפו רבנים אלה ברבנים דתיים לאומיים שהם מודרנים ומחוברים לחיים, הם ימצאו פיתרונות לבעיות. לידה ישבה עו"ד בתיה כהנא-דרור שדיברה על הצורך בנישואים אזרחיים, ואם אוזניי לא הטעוני שמעתי מפיה של הד"ר לביא הסתייגות מנישואים אזרחיים. היא לא הביעה התנגדות מוחלטת להנהגתם, אך טענה שאם יוחלפו הרבנים החרדיים ברבנים פחות אנשים ירצו נישואים אזרחיים.
יש הרבה מאד התנשאות ופטרונות בעמדה הזו כלפי מי שאינם מעוניינים בנישואים דתיים ובהשקפת העולם המונחת בבסיסם, שרואה את האשה כאדם מדרגה שנייה וכרכושו של הבעל, שהוא מקדש אותה ורק הוא רשאי לשחרר אותה, גם אם מקום הימצאו איננו נודע עשרים או שלושים שנה, וגם אם האשה איננה חפצה עוד בנישואים ואפילו אם סבלה מאלימות של הבעל כלפיה. פיתרונות הלכתיים לבעיית הנשים העגונות נחוצים וחשובים מאד, אבל אין זה תחליף לנישואים אזרחיים, שמבוססים על שיוויון בין הגבר והאשה, ואינם מכירים במושגים הפוגעים בכבוד האדם וחירותו כמו ממזרים, או אסורה לבעלה ולבועלה.
השיחה הזו מטרידה אותי מזה כמה ימים. נפתלי בנט איננו מסתיר שמטרתו היא להחזיר את הדתיים-הלאומיים לתפקידם ההיסטורי, כגורם חשוב בממשלות ישראל, וכמי שמחזיקים בשירותי הדת ומספקים אותם. מאז הקמת מפלגת ש"ס בשנות השמונים תפסה מפלגה זו את מקומה של המפד"ל בתיקי הפנים והדתות והשתלטה למעשה על כל שירותי הדת במדינת ישראל. אבל למרות האחיזה שקנתה לה בממסד, ממשיכה ש"ס לפעול גם כמפלגה אנטי-ממסדית: להפעיל תחנת רדיו פיראטית, ולקיים מותג כשרות משלה, "בית יוסף", שנוסף על הרבנות הראשית והבד"ץ החרדי ומטיל עול קשה על חקלאים ויצרנים שנזקקים כעת לרצות שלוש כשרויות שונות עם כל העלויות הכרוכות בכך. ש"ס ואגודת-ישראל דחקו את הציונות הדתית ממעמדה כספקית שירותי הדת של מדינת ישראל, על התקציבים והמישרות הכרוכים בכך, ובנט מעוניין לכבוש כעת מחדש את המעוז הזה. מה שמטריד הוא הכוונה שעולה מדבריה של הד"ר לביא, שאיננה חברה במפלגת הבית היהודי אלא במפלגת יש עתיד, להחליף את המאבק למען האפשרות להסדיר את המעמד האישי במדינת ישראל על פי חוק אזרחי שמכיר בשיוויון בין נשים וגברים, במאבק משותף עם הבית היהודי לסילוק החרדים משירותי הדת והחלפתם ברבנים דתיים-לאומיים.
אם יעמידו את הציבור החילוני, המסורתי והדתי המתון במדינת ישראל מול הברירה לבחור בין ש"ס לבין הבית היהודי כמחזיקי תיקי הפנים והדתות במדינת ישראל, לא קשה לשער שציבור זה יעדיף את הציונות הדתית, שאיננה מפלה נשים באופן כה בוטה, ובוודאי איננה אוסרת עליהן להשתתף בחיים הפוליטיים, ואיננה מביעה עמדות כה מלאות שנאה כלפיי מי שאינם יהודים כפי שחברי הכנסת והשרים מטעם ש"ס הביעו ומביעים. כנראה שיאיר לפיד חושב שציבור בוחריו הגדול יסתפק בכך שהשליטה בשירותי הדת תחזור מידי החרדים לידי הציונות הדתית, או אולי הוא חושב שבשונה מהנהגת נישואים וגירושים אזרחיים במדינת ישראל זו מטרה ריאלית יותר שתשפר את המצב, ואולי הוא אפילו צודק בכך. אבל לא זו ציפייתם של רוב מצביעי מפלגת יש עתיד, שאינם מסתפקים בהחלפת החרדים בדתיים מודרניים יותר, לאומיים יותר, ציוניים יותר, ששירתו בצה"ל ולמדו באוניברסיטה, דברים שהינם בהחלט חיוביים בפני עצמם, אבל אינם יכולים לתת תשובה למי שרוצה לממש את זכות האדם שלו להינשא על פי השקפת עולמו. נשים רבות בישראל אינן מסתפקות בפיתרונות מוצלחים יותר לבעיית העגונות, אלא מעוניינות להינשא במסגרת שמושג העגונות איננו קיים בה, מסגרת שרואה בנשים בני אדם בעלי זכויות שוות לאלה של הגברים ומעמד שווה בנישואים, ולא רכוש של הבעל.
אני שנישאתי לפני שלושים וחמש שנה, בטרם באה מפלגת ש"ס לעולם, לא נמלטתי מן הרבנית שהזהירה אותי שאם אתרשל בשמירת דיני הנידה בעלי יברח ממני. מסיפורים שהגיעו לאוזניי הבנתי שכלות עדיין נדרשות לעבור את החוויה הדוחה והמבישה הזו כדי להגיע לחופה. לא כך אני רוצה שידברו עם כלות צעירות, והנשים הצעירות כיום אינן מוכנות עוד לסבול את החוצפה והפגיעה בפרטיותן. אין די בהעברת המונופול על שירותי הדת מידי החרדים לידי הציונות הדתית, כי ציבור גדול מאד בישראל איננו מוכן עוד להשלים עם הכפייה להינשא במסגרת ההלכה בלבד, ולקבל את תפיסתה הרואה את האשה כנחותה. אם מפלגת "יש עתיד" אימצה את מטרתה של מפלגת "הבית היהודי" להחזיר את השליטה בנושאי המעמד האישי לידי הציונות הדתית מבלי לבטל את הכפייה בתחום זה ולייסד נישואים אזרחיים, ואם זה המיתווה שעל פיו תפעל אם תיכנס לקואליציה, זוהי בשורה מאד מאד מטרידה.