יום שבת, 17 בפברואר 2018

מה למכינה קדם צבאית ולהומוסקסואליות


דברי הרב יגאל לוינשטיין על הומוסקסואליות שהביא עמרי מניב בערוץ 10, מטרידים לא רק מצד תוכנם, אלא גורמים לי לתהות מה זאת בכלל מכינה קדם-צבאית, ולמה בכלל מדברים שם על הומוסקסואלים? לפי מה שמצאתי באינטרנט, המכינה הקדם-צבאית בעלי היא ישיבה גבוהה ברוח הרב קוק שמכינה את בוגריה לשירות בצה"ל, ובמיוחד ל"מיפגש עם החברה החילונית ולאתגרים הכרוכים בכך", שזה קצת מוזר, כי הייתי חושבת שכל אדם שגדל במדינת ישראל, בלי קשר היכן בדיוק הוא גדל ולאיזה מגזר הוא שייך, מכיר גם אנשים חילוניים וגם אנשים דתיים וגם אנשים חרדים, וגם אנשים שלא בדיוק נכנסים לאיזושהי מסגרת או הגדרה, לפחות היכרות שטחית, והוא לא צריך הכנה מיוחדת למיפגש עם חילוניים, וגם קראתי שהרב יגאל לוינשטיין בכלל גדל במשפחה חילונית, אז למה הוא חושב שצעירים דתיים צריכים הכנה למיפגש עם הציבור החילוני, ומה בכלל בצה"ל כל כך חילוני או דתי, הרי כולם לובשים מדים ועושים מה שהמפקדים אומרים להם לעשות, והאוכל בצבא ממילא כשר ואפשר להתפלל ולהניח תפילין ולא אומרים לאנשים בצבא לעשות שום דבר נגד הדת, אלא אם כן יש מלחמה וצריך להילחם בשבת שזה פיקוח נפש וזה לא סותר את ההלכה.  
לכן השאלה ששאלתי את עצמי לגבי הרב יגאל לוינשטיין לא היתה רק כמה חשוכות הדיעות שלו, אלא למה בכלל רב מחנך בישיבה מדבר עם תלמידיו על הומוסקסואלים? האם זה חלק מתכנית הלימודים בישיבות? לא נראה לי שכך הדבר. למה צריך רב בישיבה לדבר עם תלמידיו שוב ושוב על הומוסקסואליות? אלא אם כן לו עצמו יש איזו אובססיה בנושא, ולפי צורת דיבורו נראה שאכן יש לו איזו מין אובססיה כזאת. מה אכפת לך מהומוסקסואלים? תדבר עם תלמידיך על חשיבות הקמת המשפחה אם אתה רוצה, על חשיבות התפילה, לימוד התורה וקיום המצוות, ותניח להומוסקסואלים לנפשם. אף אחד לא מבקש ממך להטיף לסובלנות כלפיהם, פשוט אל תתייחס לנושא, ואיש לא יבוא אליך בטענות.
אבל נדמה שלרב לוינשטיין אין דבר אחר בעולמו חוץ מהומוסקסואלים ובנות שמתגייסות לצה"ל, שגם זה איננו מובן. אילו היה מלמד נערות ומטיף להן שלא להתגייס לצבא אלא להתחתן בגיל שמונה עשרה ולהקים מיד משפחה, זה היה מרגיז אבל עוד היה בזה איזה שהוא היגיון. אבל הרב לוינשטיין מלמד בחורים. איזה עניין יש לו לדבר עם בחורים על בנות שמתגייסות לצבא ולהסית נגדן? באיזה אופן דבריו הפוגעניים על בנות שמתגייסות לצבא אמורים לחנך את הבחורים? למה בכלל הוא מדבר על גיוס בנות לצבא עם בחורים?
או אולי לדעת הרב לוינשטיין הסתה נגד הומוסקסואלים וחיילות היא חלק מה"הכנה למיפגש עם החברה החילונית ולאתגרים הכרוכים בכך", כי הרב לוינשטיין חושב שהומוסקסואליות זה מאפיין של החברה החילונית? או שהסובלנות היא מה שמפחיד אותו, והומוסקסואלים מוצהרים מפחידים אותו, ונשים שיש להן רצון משלהן ולא רק מצייתות לרבנים מפחידות אותו? אולי כל הרעיון של המכינה הקדם-צבאית איננו להכין אנשים לשירות בצבא כפי שעושים בפנימיות צבאיות ששם משפרים את הכושר הגופני ולומדים ידיעת הארץ ועורכים תרגילי סדר ואימונים שנועדו להכין את החניכים להיות חיילים טובים יותר, אלא בעצם כל רעיון המכינה הזה נועד לדמוניזציה של כל מה שאיננו מתאים לדעות הקדומות הרווחות בחברה הדתית, מתוך אותו פחד של החברה הדתית והחרדית לאפשר לבניה להכיר צורות מחשבה שונות ממה שהכירו בבית, ורצון להטיל עליהם אימה מפני תופעות שמזוהות בעיניהם עם החברה החילונית, כמו סובלנות כלפי הומוסקסואלים ושוויון לנשים, שמזוהים בחברה הדתית עם המודרניות והחילוניות שחייבים להיאבק בהן, ואם זה המצב, למה מדינת ישראל צריכה בכלל להכיר במכינות האלה ולממן אותן, אלא אם כן מדינת ישראל מתנגדת לגיוס הומוסקסואלים או לגיוס נשים, או למתן זכויות להומוסקסואלים ונשים, שלפחות רשמית לא זה המצב?  
ומה פשר דבריו של הרב לוינשטיין שהוא מפחד לשלוח בחורים לטיפולי המרה? מה פתאם הרב לוינשטיין שולח בחורים לטיפולים כלשהם? איזו הכשרה והסמכה יש לו לכך? אם פונה אליו תלמיד בבעיה שיש לה אופי אישי ונפשי, עליו להפנות אותו ליועץ חינוכי או לפסיכולוג, שלהם ההכשרה וההסמכה להפנות אנשים להמשך טיפולים כאלה או אחרים. מה פתאם אדם שתפקידו והכשרתו בחינוך, מפנה אנשים לטיפולים בעלי אופי פסיכולוגי או רפואי? האם גם כשתלמיד נפצע הרב לוינשטיין מחליט מה הטיפול הרפואי שמתאים לו לקבל, או שרק לטיפול בהומוסקסואלים הוא מומחה?
כי העניין הוא לא רק מה תוכן דבריהם של רבנים שמלמדים בישיבות, אלא באיזו מידה הם מנצלים את מעמדם כמחנכים לעניינים שאין זה כלל מתפקידם לעסוק בהם, במקרה של הרב לוינשטיין להסתה נגד תופעות שמאיימות על עולמו הפטריארכאלי, כמו התקדמות הסובלנות בעולם כלפי תופעת ההומוסקסואליות, שאיננה ניתנת ל"ריפוי" ב"טיפולי המרה", אלא קיימת בטבע וגם בחברה האנושית אצל חלק מסוים מהאנשים וצריך להשלים עם קיומה ולא להתעלל באנשים שזו נטייתם, או התחזקות מעמד האשה, עלייה בהשכלתן ובעצמאותן של נשים, דחיית גיל הנישואים, ושאיפתן של נשים לבחור את מסלול חייהן ולממש את יכולותיהן וכישוריהן בדיוק כפי שהגברים רשאים לעשות כן, מבלי שיגנו ויבזו אותן. איש לא היה מגנה את הרב לוינשטיין אילו הטיף לתלמידיו להקפיד על אכילת אוכל כשר, ואילו היה מטיף להם לקיים יחסי מין רק במסגרת הנישואים לא היה איש בא אליו בטענות. עניינים אלה אכן שייכים לחינוך במסגרת דתית. הסתה נגד הומוסקסואלים או נגד בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל איננה מעניינו של החינוך בישיבה שבה מתחנכים בחורים, ואיננה יכולה בשום אופן להיות חלק מתכנית הלימודים או מן הערכים שהישיבה מקנה לחניכיה, וודאי לא במסגרת הכרה ומימון של המדינה.
האובססיה של הרב לוינשטיין לנושאי ההומוסקסואליות וגיוס הבנות מעלה גם תחושה מטרידה של עיסוק בלתי ראוי במיניות על ידי הטפה חינוכית כביכול, שבכלל מאפיין את החברה הדתית והחרדית. מרוב איסורים לעסוק במיניות, ועיסוק לכאורה ב"צניעות", שהוא למעשה שם קוד לעיסוק במיניות, עוסקים רבנים ורבניות למעשה במיניות תלמידיהם ולא פעם גם חודרים לפרטיותם המינית באופן שקרוב להטרדה. האם הרב לוינשטיין גם בולש אחר נטיותיהם המיניות של תלמידיו באופן שפוגע בפרטיותם? כיצד הוא יודע בכלל למי יש נטיות הומוסקסואליות, או שהוא מעודד בישיבה תרבות של חדירה לפרטיות והלשנה? כל השאלות המטרידות הללו הן מעניינו ובאחריותו של משרד החינוך וגם של משרד הביטחון שאחראים על הישיבה ומממנים אותה, והם אינם יכולים להסתפק בהסתייגות רפה, בהתעלמות, או ביציאה ידי חובה בתירוץ שכך צריך להיראות חינוך בישיבה. ממש ממש לא.